אדם – אדמה – רוח

תוכנית רב שנתית לבתי הספר היסודיים

רקע:

שאלת היסוד הצריכה להישאל בבואנו לבנות תוכנית חינוכית חדשה היא – מהו חינוך?

תשובת החברה: "חינוך הנו התהליך אותו עובר פרט צעיר כדי שבבוא הזמן (בעתיד) יוכל לתפקד במסגרת החברה בה הוא חי". זו הדרך בה מעצבת החברה את עתידה.

תשובתנו היא: "טיפוח הזרע והפיכתו לעץ מפואר ויחודי כחלק מהיער בו אין האלון מנסה לגדול כברוש ובו העבר זורם לעתיד דרך ההווה".

השאלה הנדרשת הבאה היא – איזה עתיד רוצים אנו לעולמנו – באיזה יער אנו רוצים לחיות....

במשך מאות אלפי שנים התקיים המין האנושי במסגרת תרבות לקטית/ציידית. תרבויות אלו חיו עם העולם- בוטחים ביכולתו לספק את צורכיהם כפי שהוא עושה לגבי שאר הברואים. הם לא ראו עצמם כ" נזר הבריאה" אלא כראשונים בין שווים ולכן בעלי אחריות רבה יותר.

בדרך חייהם כשומרי הגן (CARETAKERS) הם קיימו את הפסוק : "וייקח אלוהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשמרה" (בראשית ב' ט"ו). לוקחים במידה ונותנים בתמורה.

לפני כ 10000 שנים, עם תחילת המהפכה החקלאית והתפתחות מושג הבעלות על האדמה, התחולל מהפך באורח החיים והחשיבה של חלק מהמין האנושי .

האדם "טעם מעץ הדעת"- חווה לראשונה את האינטלקט (ועל ידי כך איבד את החיבור הבלתי אמצעי לבורא) וחש לראשונה " נפרד מהעולם". *

תחושה זו גרמה לו לפחד ולתוקפנות – מהסממנים היסודיים של תרבותנו.

בנסיון להתגבר על רגשותיו הוא החל לצבור חומר ולהתרבות כשהוא בונה ע"י כך קירות עבים יותר ויותר בינו לבין שאר משפחת החיים. לראשונה הפכו בעלי חיים ותרבויות "אחרים" לאויבים קיומיים שיש להשמידם או לשעבדם.

תוך שימוש יעיל יותר באנרגיות פוסיליות (בלתי מתחדשות) הגיע במאה האחרונה תהליך זה לשיא. האינדיאנים אמרו " האדם הלבן שוחט את נכדיו כדי להאכיל את ילדיו".

*כמובן שקימות תאוריות רבות המנסות להסביר את תחילתו של התהליך ש"הביאנו עד הלום"...

האם זה העולם העתידי אותו אנו חולמים!?

העולם אותו אנו חולמים הוא עולם בו מתחלקים המשאבים בין כל משפחת החיים, עולם בו לכולם גישה למים אוויר אנרגיה ואדמה נקיים. עולם בו זוכים כולם למצוא ולחיות את ייעודם ללא פחד ודיכוי...

למרות שברור שהמערכת מנסה לעשות כמיטב יכולתה בתנאים הקיימים-

הבה נבחן את הקיים במערכת החינוך ואת הפתרונות אותם אנו מציעים:

הדרך של "שומרי הגן"	הבעיה
אנו פועלים לחיבור הילד לעולם הפנימי "הדמיוני" שלו על ידי סיפור סיפורים ומשחקי תפקידים. אנו מעודדים שימוש בדמיון ככלי רב עוצמה לחיבור לעולמות שמעבר וככלי יצירתי להתמודדויות עם מצבים שונים בחיים.	מערכת החינוך מחסלת את הדמיון אצל התלמידים בגיל צעיר ומפתחת את האינטלקט על חשבונו.
אנו מעודדים הבעת רגשות ותחושות ומלמדים שימוש בטכניקה של המרת רגשות ( טרנספורמציה של רגשות ). אנו מפתחים את ה"שקט" הפנימי ומלמדים כיצד להתחבר לקצב הטבעי, האיטי והמחזורי של החיים כפי שהם מתבטאים בטבע.	לתלמידים סף ריגוש גבוה, ורבים מהם מחוסרי יכולת הקשבה למורה וזה לזה לתלמידים מעטים בלבד( ולמורים ספורים) יש את היכולת להתרגש מפרח.
אנו פועלים לטיפוח הדרגתי של יכולת התבוננות והקשבה על ידי חיבור לעולם הטבעי, עבודה עם כל החושים ולימוד מיומנויות חיים ראשוניות הדורשות התמדה וסבלנות (מה שילדים מכנים "הישרדות" )	בגלל תרבות הזאפינג- סובלים התלמידים מחוסר יכולת להתמקד לאורך זמן. זעקת הקרב של ילד בן זמננו-"משעמם לי" נשמעת בבתים ו-בביה"ס.כפתרון מנסה המערכת ליצר גירויים חזקים וקצרים יותר ויותר.
אנו מציעים את "אימא אדמה" כסופגת הכאב, המרפאה האולטימטיבית, ואת השהייה הקרובה לאדמה כטכניקת ריפוי. אנו מנסים לנתב את האנרגיות המתפרצות באלימות לאנרגיות בונות המנוצלות לפעילויות בטבע	מערכת החינוך מגלה חוסר אונים מול תופעות של אלימות. במקרים רבים תשובת המערכת אלימה לא פחות.
אנו מאמינים בעבודה בקבוצות קטנות ויחס אישי. אנו בונים מערכת לימוד המבוססת על חניכה, התנסות אישית ואהבה	מערכת החינוך משדרת ויוצרת ניכור וחוסר באהבה
אנו שמים את הידע במקום הראוי לו- אחרי הערכים ולא לפניהם. אנו מאמינים בהשגת ידע על ידי התנסות ומשתמשים בכל מיומנות נלמדת כדרך לטיפוח ערכים	מערכת החינוך מעבירה ידע על חשבון החינוך. המושג " להספיק את החומר" הוא ממאפייניה הבולטים כבר בכיתות היסוד
אנו בונים מסגרת שבטית בה מתאפשרים שיתופיות ועזרה הדדית. אנו מטפחים את השונות, הרבגוניות ואת הכשרונות הייחודיים. אנו שמים דגש על ערך הנתינה.	מערכת החינוך מטפחת תחרותיות תוך רמיסה של האחר ומעבירה, גם אם לא בכוונת זדון, מסר של חוסר כבוד לאחר ולסביבה.
אנו מלמדים לתת ערך אמיתי לדברים על ידי הכנה עצמית של חפצים, מתן כבוד לחומר ופגישת הרוח שבחומר. אנו פועלים למילוי החסר הפנימי על ידי הענקת חום ואהבה ועל ידי חיבור האדם למשימת החיים שלו ודרכה אל הנביעה האינסופית של אנרגיית החיים	החברה בה אנו חיים, מחנכת לצרכנות מופרזת ומנסה ליצור קשר בין הצריכה לכיסוי על חסכים רגשיים. אין חיבור בין הפרט לקהילה כמקור תמיכה והזנה הדדית.
אנו מקנים ידע ומיומנויות חיוניים לקיום בסיסי של חיים בכלל וחיים בטבע בפרט.	במערכת החינוך קיים ניתוק בין נושאי הלימוד לצורכי הקיום הבסיסיים.
אנו מלמדים מסורות שורשיות של עמנו והעמים השכנים, תוך חיבור לחכמת הזקנים וטיפוח קבלה של עדות ועמים אנו רוצים לפעול פועלים להצלת מסורות שכמעט ונכחדו.	מערכת החינוך אינה מתייחסת באופן הוגן למסורת. תכניות הלימוד מוחקות את המגוון התרבותי שלנו על ידי התעלמות מתת תרבויות והתכתם לתרבות על. כמו כן נמחק מקומו של הזקן בחברה .
אנו מכירים בערך הידע הקדום ודרכי החיים המסורתיות שאפשרו חיים פשוטים ומאושרים כבר לפני עשרות אלפי שנים. אנו מלמדים את המחיר החברתי והסביבתי של הקידמה, הבאה על חשבון הדורות הבאים. אנו בוחנים את המושג "קידמה"- האם הוא מוביל לשינוי? האם השינוי הזה הוא טוב או לא טוב?	.מערכת החינוך מאדירה את ה"קידמה" ווהטכנולוגיה ומעצבת עולם בו העבר נמחק וההווה (הקשה) הנו כלי לעיצוב העתיד בו "יהיה טוב"
אנו משתמשים בטכניקת ה coyoty teaching דרכו של זאב הערבות, סמל החוכמה הנסתרת והעורמה. בטכניקה זו יוצר המורה מצבים בהם נאלץ התלמיד ללמוד בלא שהינו מודע לכך. זו הדרך בה למדו האינדיאנים של צפון אמריקה את מיומנויות החיים עם האדמה. אנו משתדלים לגרום לילדים ללמוד ולהתנסות מתוך סקרנות ודחף פנימי.	מערכת החינוך פועלת מתוך טכניקת לימוד המבוססת על מתן תשובות (ע"י המורה- דרך התלמידים) לשאלות שברוב המקרים אינן מעניינות את התלמיד.

מטרת התוכנית

· יצירת חיבור בלתי אמצעי של המשתתפים אל סביבתם והבנת הדרך בה מספקת סביבה זו את צרכי החיים.

· הבנת ההשפעה של כל פעולה שאנו עושים על העולם. מהו "תג המחיר" של כל דבר!?

· שתוף פעולה הנובע מהכרת האיכויות הייחודיות לכל אחד וכיבודן. זו תחילתה של דרך ארוכה לגילוי משימת החיים של הילד.

· יצירת תחושת עצמאות, חופש וחיבור לעולם דרך הלב . תחושה זו תביא רצון אמיתי ועמוק לפגישת הבעיות ונכונות לחיפוש פתרונות מתוך הבנת האחריות האישית.

· הקניית מושגים בנושאי אקולוגיה וסביבה.

· הקמת מקום שיהווה מרכז לפעילות אקולוגית בביה"ס.

· הקניית התכנים ברמה שתאפשר למשתתפים להעבירם הלאה לצעירים מהם.

תוכנית הלימודים

אנו מאמינים שכדי ליצור שינוי אמיתי יש צורך בחינוך ארוך טווח היוצר שינוי עמדות פנימי אמיתי ומאפשר פעילות מהלב.

אנו סבורים שטרם שנתחיל בפעילות חיצונית על המשתתף לעבור תהליך לימוד והתפתחות פנימיים.

לאור הנ"ל בנינו תוכנית דו שנתית המבוססת על סדרה של מפגשים שבועיים בני 4 שעות ובנוסף להם מחנות של כמה ימים. הלימוד יתבצע בקבוצות בגודל מקסימאלי של 12 ילדים, ורצוי שיתבצע במסגרת קבוצות בחירה.

הגיל הרצוי להתחלה הן כיתות היסוד הצעירות

בתוכנית שני שלבים:

שנה ראשונה

שלב הלימוד ע"י התנסות וחוויה – הכשרה של גרעין "אכפתיות " והקמת מרכז פעילות .

שנה שניה

הרחבת המעגל – יציאה אל קהילת בית הספר וסביבתו.

שנה 1

הקמת המרכז תוך התנסות במינימליזם של חיי הלקט/צייד – השפעת סיפוק צרכינו על העולם, כמה צריך והאחריות הנובעת מכך. למוד שיתוף פעולה.

v בנייה ותכנון מחסה – כמה באמת אנחנו צריכים? לימוד כמה סוגי מחסה (מחסה ארעי, בניה בבוץ וכו') ותחילת הקמת מחסה לפעילות.

v שימוש בסיבים; שזירת חבלים,קליעת מחצלות, קליעת סלים.

שימוש בטכניקות הללו לבניית הגג.

v הצתת אש ותחזוקה – מקדח קשת , מקדח יד ובניית אש. הסמליות הרוחנית של האש-מיתוס הבריאה. הקמת פינת אש כנקודת מיקוד.

v תנועה, התבוננות והקשבה. טכניקות תנועה מתקדמות. לראות דרך עין החיה. חיבור בלתי אמצעי אל הטבע.

v גששות –החיבור בין מוח ימין ושמאל, הפיזי והרוחני. הגששות משמשת כאמצעי להתבוננות עמוקה והיכרות עם הסביבה והטבע. עיסוק בגששות ברמות מתקדמות.

v התפיסה ההוליסטית של החיבור לצמחים – מאכל, רפואה ושימוש כללי.

v עבודה בעור – מוקסינים

v הצייד – חזרה אל האני הראשוני. הכנת כלי צייד וכלים אחרים.מקלות צייד; חניתות דייג; קשתות וחצים; מלכודות.

v טכניקות הסוואה מתקדמות – "בלתי נראות"

v המרת רגשות – ניקיון סביבתנו הרגשית.

v הקמה של קבוצת מנהיגים מקרב התלמידים והמורים שילמדו את מיומנויות שיתוף הפעולה, ההקשבה, הכבוד ההדדי.

v לימוד העבודה במעגל ככלי לתקשורת.

v פרמהקולטורה – תפיסת חיים מודרנית הנותנת פתרונות גם לתרבות המגדלת את המזון אותו היא צורכת.

במסגרת זו נלמד דרכים מודרניות לשימוש באדמה, אנרגיה, מים ואויר בצורה שתאפשר לילדנו להמשיך לחיות אחרינו.

v אקולוגיה וסביבה: בשלושה מפגשים חד יומיים ללימוד עקרונות יסוד של אקולוגיה מסורתית ואיכות הסביבה. במפגשים יוצגו נתונים מדעיים ופתרונות אפשריים לבעיות סביבתיות.

1: מה היא אקולוגיה – עקרונות ומושגים

2: סיור להכרת מפגעים

3: העולם בידנו.

שנה שניה - הרחבת המעגל

v הצגת הפעילויות השונות ותפיסת העולם האקולוגית הוליסטית בהן התנסו ופתיחתן להשתתפות בית ספרית רחבה תוך תמיכה וחניכה של מנחי התוכנית.

v הצגת אלטרנטיבות אקולוגיות לקיים בכל תחומי החיים בביה"ס. יזום וביצוע שינויים מעשיים עם קהילת ביה"ס.

1. בנית מערכת מיחזור מים אפורים

2. חיסכון באנרגיה ואנרגיה ירוקה.

3. גינון ונוי חוסכי מיים וצורכי קומפוסט

4. מחזור פסולת .

5. בנית מרכזי לימוד וישיבה, פסלים, פחי אשפה ידידותיים לסביבה. תוך שימוש בבוץ ובחומרים ממוחזרים.

שנה שלישית

בית הספר יוצא לקהילה ומנסה לערבה ע"י מפגשים עם הורים ושכנים ,יזום פעילויות כמו גינון עירוני ומרכזי מחזור ועוד...

התוכנית תופעל על ידי מדריכינו - מי הם!?

מדריכי שומרי הגן מתחלקים על טווח גילאים (24-50) והגיעו מכל שדרות החיים (עריכת דין; תיאטרון; פעילות סביבתית; תראפיה ועוד) ולהבנה שחינוך הוא הדרך לשנות. כולם עברו הכשרה אינטנסיבית של שנה בקורס המדריכים של שומרי הגן וממשיכים להתמחות בנושאים מרכזיים שבחרו. כולם מסורים לחינוך מתוך זרימה, פתיחות ואהבה לילדים וcoyote teaching .